חג לאילנות!

ראש השנה לאילנות הוא על פי המסורת היהודית החג בו אנו חוגגים את שבחה של האדמה בארץ ישראל ופירותיה המשובחים – "שבעת המינים", " ארץ זבת, חלב ודבש…".

עם השנים ובעיקר בתחילת המאה הקודמת, בעליות הראשונות, נוצרה מסורת שהובלה על ידי מוסדות החינוך דאז ובה נקבע ט"ו בשבט כחג הנטיעות הלאומי ובחג זה כיום באמצעות הקרן הקיימת לישראל נטעים ברחבי הארץ עצים רבים. לנטיעות אלו חשיבות רבה בהיבטי איכות הסביבה, הקיימות, הנוף, הירוק ובארץ ישראל החשיבות היותר משמעותית היא הביטויי לאחיזה היהודית ציונית בקרקעות המדינה. אז עוד טרם הקמת המדינה הייתה לכך חשיבות דרמטית וכיום המשמעות היא לא פחות הכרחית ובעיקר בחבלי ארץ בשוליים. השבוע קק"ל החלו בעבודות הכנה לנטיעות בפזורה הבדואית בנגב וכלים הנדסיים החלו בהכשרת השטח לקראת מבצע הנטיעות, על אף שנת השמיטה, באישור מיוחד מהרבנות כפי שקורה בכל שנת שמיטה, ומאותו רגע החלו המהומות והפרות הסדר על ידי תושבי הפזורה ואלו זכו לביקור פוליטי ולגיבויי של מרבית חברי הכנסת הערביים. בתוכם הגדיל והצהיר חבר הכנסת – מחמוד עבאס, שיש המייחסים לו השפעות על יכולת התקיימותה של הממשלה – "עד אשר לא תוסדר סוגיית נטיעות קק"ל בפזורה הבדואית, אני לא מתחייב להרים אצבע עם הקואליציה… המעשה הוא בבחינת כדור לאויר בחזה שלי באופן ישיר.. ". בעקבות כך לא איחרה להגיע התגובה של ראש הממשלה החליפי – יאיר לפיד שהודיע שזה לא אסון עם נידחה את ההכרעה לגבי הנטיעות, גם ביבי עשה זאת ואחריו הצהיר עבאס כי ביבי אישר לו זאת במסגרת הדיאלוג ביננו. האם האסטרטגיה של הממשלה היא ביבי עשה אז גם לנו מותר או שמא ישנם דברים שהם אסטרטגיה לאומית ציונית ו"עמוד שדרה" איתן של ההנהגה הנוכחית. נטיעת עצים בארץ ישראל לא יכולה להיות כלי פוליטי שעבאס יתנה את הישרדות הממשלה בכך. אוי לנו אם מסורת חגיגת הנטיעות והשתילות תקבע גם על פי שיקוליו של עבאס או שיקולי "ההכלה" וההישרדות של בנט ולפיד. יש גבול למכירת ה"נכסים" הלאומיים שלנו. התיאבון גדל עם הזמן ובעוד רגע עבאס יוביל להחלטה שהכותל המערבי הוא חלק מנכסי הוואקף. יש בהתנהלות הסחטנית הזו בשורות לא טובות בהמעטה למעשה ההתישבותי בארץ ישראל.

 

הקורונה ממשיכה לשבור שיאים והמספרים הגיעו למקומות, שלא האמנו שנהיה בהם ובהתאמה ה"בלבול" הלאומי נמצא בעיצומו. הנחיות שונות חדשות לבקרים, ביטול תו ירוק, תו סגול, כן/לא מענקים לבעלי העסקים, ליברמן החליט שלא, לפיד הודיע שכן, בנט אמר אולי וכדומה, משרד הבריאות מודיע שהכל ב"שליטה", קבינט הקורונה יוצא מבולבל וללא החלטות מדיון לילי ארוך ובהתאמה הבלבול בקרב הציבור מגיע לשיאים חדשים והתחושה היא כי אין "מושל" בישראל. יחד עם זאת אני כמעט משוכנע שהמנהיגות שצריכה להחליט מנסה בכל כוחה לייצר ודאות, אך המגיפה הן ברמה העולמית הגיע לשבירת שיאים וכפי הניראה דה פקטו, על אף הניסיונות לשלוט בתחלואה, הבינה כי נגזר על כולנו להידבק בנגיף הקורונה. המספרים בארה"ב, אנגליה, גרמניה, אוסטריה וכן הלאה הם משמעותיים לא פחות וגם שם הבלבול הוא בנקודת שיא ורתיחה. יחד עם זאת ועם הבלבול ישנם הרבה יציבויות לאומיות שמאפשרות לחברה ולמשק להמשיך להתנהל וגם אם אמירתו של ליברמן "המסעדות מלאות", לא הייתה מדויקת מאוד, ברור כי החיים ממשיכים להתנהל בארצנו ובאופן סביר ואיכותי.

בין לבין גם הפוליטיקאים תהקודמים לא נעלמו וזכינו לראותם ראש בראש בבתי המשפט השבוע. ביבי ומשפחתו מול אולמרט – ראש ממשלה לשעבר כנגד ראש ממשלה לשעבר בסוגיות של תביעות דיבה על מצבם הנפשי. ההמלצה אליהם שחררו ותמשיכו בחיי השיגרה  כאחד העם ובתי המשפט לא יוסיפו כבוד לפוליטיקה הישראלית בהקשר הזה. ואם עסקינן בפוליטקאים של פעם מן הראויי להזכיר את רפאל איתן ז"ל – רמטכ"ל, ח"כ ושר לשעבר, שהשבוע היה יום אזכרתו ובהחלט רפול היה מזן אחר של אנשי צבא ופוליטיקאים ובעיקר בזכות ההנחיות הברורות שלו, הביצוע בשטח ולא פחות בזכות הגיבויי האינסופי שנתן כמנהיג לאורך כל דרכו לפקודיו ולפקידיו.

ידידיי ורעיי מעשה ההתיישבות הציוני ובניין הארץ לאורך הדורות האחרונים הוא התשובה הניצחת לכל אוייבינו ומבקשי רעתינו ובתוך מעשה זה כמו גם לארגונים הציוניים האחרים, לקק"ל מקום מרכזי של כבוד בשמירה על אדמות המדינה. אוי לנו עם מי מההנהגה הנוכחית והעתידה יעצור את חגיגת ט"ו בשבט ונטיעות העצים בכל פיסה מאדמות המדינה. בהחלט ראויי שנזכור מנהיגות צבאית ולאומית שעשתה, כדוגמת רפול, הכל על מנת לבסס את ההתיישבות בארץ ישראל.