על החג, השכונה, הישראליות וערכים!

"בסוכות תשבו שבעת ימים כל האזרח בישראל ישבו בסוכות.." הייתכן כי נקיים את מנהג החג הזה בימים אלו של קידמה, נהנתנות, גודל ומותרות של רווחה בתוך מבצרנו-ביתנו? משהו מיוחד מתקיים בחג הזה שמעביר מסרים ערכיים רבים של צניעות, פשטות, שיויוניות וארעיות.

כילד חויתי יחד עם בני השכונה את התכונה וההתארגנות לקראת בניית הסוכה הביתית. כל השכונה מייד עם צאת צום יום הכיפורים היתה כמעין "נגריה" אחת גדולה ועל אף הקושי שלאחר הצום כולם היו עסוקים בעמל בניית הסוכה. כל משפחה לפי הגודל המשפחתי היתה עסוקה בלהוציא את הקרשים שנשמרו מהשנה הקודמת ובהתאם להתרחבות המשפחתית מהשנה האחרונה היינו מוסיפים קרשים לאורכה המשתנה של הסוכה. לאחר שתיית התה המסורתי עם ממתקי יציאת הצום: ילדים, גברים, נשים היו מתלבשים בבגדי המלאכה ומתחילים בפטיש ובמסמר להכות על עצי הסוכה, תוך כדי היינו מקבלים את המרק המסורתי של סיום צום יום הכיפורים – מרק "חרירה", מרק אנרגטי מלא ברכיבים מחזקים לאחר הצום. באותו הלילה היתה חגיגה של מלאכה משפחתית וחוויה בלתי נשכחת ובמידה רבה תחרות שכונתית בין המשפחות על גודלה, יופיה ועוצמתה של הסוכה. בסופו של יום נבנה מבנה ארעי שסימל הרבה בעיננו כילדים ומסמל רבות ביהדות ובישראליות של כולנו. לאחר בניית הסוכה היינו עסוקים ביצירתיות של עשיית קישוטי הסוכה, לרוב אלו היו גם בפשטות מגזרי עיתונים ומשאריות של כל הבא ליד בכדי להנעים את השהות בסוכה. תמיד רצינו לחוות את ליל ערב החג, מלא החגיגיות והמיוחדות, שבסופו בחרנו יחד עם אבא לישון בסוכה על פי המסורת. כולנו בערגה הבטנו בכסא אליהו  הנביא, שהיה תלויי בפינת הסוכה למעלה והיינו נרגשים לא להירדם, שמא יגיע לבקר אותנו ואנו נפספס את הביקור. במהלך החג הסוכות היתה הסוכה לבית אמיתי עבור כולנו לארוחות, למשחקים, למפגשים, לאירוחים ולמשחקי הילדים של שעות הלילה המאוחרות. תחשבו כמה ערכים לאומיים הסוכה הזו מביאה לידי ביטוי, ערכים שבמידה רבה נעלמו להן עם התבגרותה של המדינה. וכל אלו מ"תובלים" בחגיגיות יהודית – ישראלית, שבמידה רבה נעלמו לנו מהנוף הישראלי וחסרים. בתחרות האינסופית של היוקרה וה"גודל" איבדנו כולנו רבות מהפשטות, הצניעות, העממיות וויתרנו בקלות על מסר של שיויוניות כעם.  יש במסורת היהודית היפה הזו דברים רבים שמבטאים את עוצמתינו כעם. גם בניית הסוכה וקישוטה, גם ארבעת המינים עם הביטויי של הכלת השונה והאחר, גם מצוות האושפיזין, מצוות העליה לרגל, שמבטאת יותר מכל את הכמיהה לשיבת ציון ולבניין ירושלים בירתינו נצח וכמובן חג האסיף שמחזיר אותנו לעבודת האדמה והכפיים ומזכיר לנו את חשיבות החקלאות הישראלית ועוצמתה גם בימים אלו של רפורמות כלכליות. 

יש הרבה מאוד ביפה ובנעים בעריכת חגי ישראל גם במסורת הישראלית העדכנית ועבור כולנו חג הסוכות הוא חג שמקפל בתוכו הרבה מן המשותף היהודי ישראלי וחייבים לתת דרור לחגיגות מסוג זה בכדי לשמור את אחדותינו כעם וכאומה.

ידידיי ורעיי גם בעידן של ראוותנות, נהנתנות ויוקרתיות אל לנו לשכוח את הפשטות, הצניעות, השונה והאחר. יש בחג הסוכות ערכים לאומיים רבים שנכון יהיה שנחזק אותם על אף המחלוקות הקיימות בתוכנו הפוליטיקה והפוליטקאים לא יחלישו לנו את עוצמת ערכינו כעם וכאומה. שיהיה לכולנו חג של צמיחה, שגשוג, ענוה, תקווה, ששון בהם נדע להגדיל ולהבין את המסר והערכים החשובים  שבארעיות הסוכה, בחיבור ארבעת המינים, באירוח האושפיזין ובאסיף תבואת השדה.