חישוב מסלול מחדש!

יום הכיפורים אותו נציין השבוע הוא זמן טוב לעשיית חשבון נפש אישי ולבחון מה עשינו, כיצד עשינו, במה טעינו, כמה הצלחנו, במי פגענו ובהתאם לסיכום לבקש את הסליחה, המחילה והכפרה ולקראת השנה החדשה לבצע "חישוב מסלול מחדש" בכדי להיות אדם טוב יותר בעיקר בקרב הבריות.

יחד עם החשבון האישי זהו זמן טוב לעריכת חשבון נפש ברמה הקבוצתית, כל אחד על פי השתייכותו לקבוצות שונות: מקום עבודה, קבוצות חברתיות, תנועות וכדומה וכן גם חשבון נפש לאומי על היותנו כאן כעם יהודי הבונה ארץ וחברה שרעיונותיה הם המשך ביסוס מדינת ישראל כעם וכחלק מאומות העולם. בכל סוג של עריכת חשבון נפש אל לנו לחסוך בבחינת כלל ההיבטים על פי המציאות והאמת ובהתאם לכך לבקש את הכפרה ובעיקר את התיקון נוכח פני העתיד. ברמה הלאומית ישנם נושאים רבים בהם המדינה חייבת לבקש את סליחתה ולכפר על ידי תיקון במדיניות בכדי לאפשר המשך יצירת חברה טובה ונכונה יותר.

מדינה שלמה כבר כמה ימים נמצאת בסוג של טראומה נוכח המחדל בשירות בתי הסוהר. 6 אסירים, ארכימחבלים, שגבו בפיגועי טרור אכזריים חיים רבים, ביצעו את "בריחת ה– 100" מכותלי בית הסוהר "גלבוע". רצף עצוב של כישלונות ו"הרדמויות בשמירה", אפשרו לטרוריסטים לבצע את משימתם באופן שאפילו הם לא האמינו. במעצרם ובהבאתם לדין הושקעו שנים של עבודה קשה של גורמי הביטחון בישראל וברגע אחד של ליקויי מאורות הם "משתחררים" מהמקום, שאמור להיות השמור ביותר. שאלות רבות ונוקבות עולות מהמחדל הנוראי, אך בעיניי, כמי שהשתתף בהגנה על אחד מבתי הכלא של אסירים ביטחוניים בימי האניתיפאדה, לפני מספר שנים , צר לי לומר שאיני מופתע. האסירים בבתי הכלא הביטחוניים בישראל זוכים לתנאים, שמאפשרים להם אורח חיים מעבר למצופה. המחדל הזה במידה רבה "שיתק" לרבים את שמחת ראש השנה, משפיע על המציאות הביטחונית ועוד ישפיע רבות על הערכת המצב במדינת ישראל. המחדל הנוראי הוא הן ברמה הארגונית – שב"ס וברמה הלאומית. "מרתק" ו"מפתיע" לראות שרצונו של אסיר לברוח מהכלא ועוד יותר של אסיר בטחוני. זה "חצוף" מבחינתו לחשוב על בריחה, הרי מדובר באסירים שהתנגדותם היא לא משהו ידוע. נראה לי הזוי עד כדי חוסר הבנה של התפקיד הארגוני, שמשתמשים במילה הופתענו. השב"ס כשל בצורה נוראית וליקויי המאורות שם חייב להיות מתוחקר ובעקבותיו עולה הצורך ב"רעידת אדמה" ארגונית ואף ברמה הלאומית. אי אפשר ליפות את הדברים ולהשתמש במילים עדינות מדובר במחדל מהחמורים שידענו בחברה הישראלית, אלא אם מדובר בתרחיש קונספירטיבי, שעליו יש שדנים. הקלות הבלתי נסבלת של בריחת רבי מרצחים היא לא פחות משערורייה ארגונית ושילוב של רפיסות לאומית בכל מרחב הבחינה שנבחן. חוסר במודיעין, מבנה לא ראוי, נהלי כלא לא מוקפדים, "נורות אדומות" שלא הציתו מחשבה, בריחה קלה, חוסר הזיהוי של התכנון והביצוע, שכפי הנראה היו חודשים רבים ועוד סוגיות שמחייבות הפקת לקחים מהירה ותיקון הליקויים ללא שהות. הגענו למצב בו יצרנו נוחות ייתר לאסירים הביטחוניים וויתרנו על נורמות בקרב האסירים, שחייבים להקפיד עליהם. נכון שחזרה לכללים הראויים תתסיס מעט את בתי הכלא הביטחוניים ואולי אף יותר את הרחוב הפלסטיני, אך אין מנוס מקביעת נורמות שיהפכו את חייהם מאחורי סורג ובריח כיאה למרצחים עם דם על הידיים. תנאי המאסר נוחים, המזון ברמה של 5 כוכבים ויש אף שמועות שאת חלקו ממנת הרשות הפלסטינית ועוד כל מיני "ארגוני צדקה", התאים מאורגנים ברווחה מעבר לנורמה בבית כלא, פלאפונים, ביקורים, לבוש חופשי ועוד דוגמות שמראות עד כמה הם קובעים את הכללים בתוך בתי הכלא. להבנתי אין כאן כשל נקודתי בכלא "גלבוע" ואוי לנו עם ה"ש"ג" ישלם את המחיר, מדובר כאן בכשל מערכתי שמחייב חקירה לאומית ולקיחת אחריות ארגונית ומיניסטריאלית באופן מהיר וחד. לצערי הבריחה הזו היא הזדמנות פז לשנות מן היסוד את מערכת שירות בתי הסוהר בהשקעות לאומיות, במינויים ראויים, בפיתוח הסוהר ובמעמדו ובעיקר בקביעת נורמות האסיר על פי אמות מידה הראויות לאסירים מסוג זה. יחד עם זאת דברים אלו נכתבים ממש ברגעי המירדף והמצור אחר הבורחים ולאחר שבהובלת משטרת ישראל וגופי הביטחון הנוספים, הצלחנו לשים יד על ארבעה מבין ששת הבורחים. החיפוש הוא בבחינת מציאת "מחט בערמת שחט", אך בעקביות, בשיטתיות, תוך השקעת משאבים ואמצעים רבים מרגע הבריחה, הצליחו גופי הביטחון לייצר "פאזל", שהוביל לסגירה על הנמלטים וזאת תוך התייחסות ראויה לכל פרט ופרט בתמונה הכוללת. בהחלט ראויים להערכה הגורמים הרבים שעוד עוסקים במלאכה הסיזיפית הזו ואנו תקווה שגם הנמלטים האחרונים יתפסו ויוחזרו למקום לו הם ראויים. יחד עם התיקון המהיר הזה שנחשפנו אליו ערב החג נכון יהיה שהמנהיגות הלאומית תבקש את מחילת העם מנושאים חברתיים לאומיים נוספים.

המערכת הפוליטית הסוערת חייבת לבקש מהעם סליחה, זו שדאגה במשך שנים ובייתר שאת בשנתיים האחרונות להפוך את הוויכוח הסביר לפלגנות חסרת פשרות ורחמים ויצרה שסע, שהטיפול בתפירתו ייקח שנים רבות. הפכה אותנו הבוחרים לכלי משחק ומרגע שהסתיימו הבחירות דאגה לשכוח עבור מי ועבור מה קיבלה את המנדט. מחילה ממערכת הבריאות הלאומית, על כך שלא טרחה לפתח, לקדם, לרווח וליצור מערכת בריאות מותאמת לכמות האוכלוסייה ולצרכים המשתנים. ראינו איך המערכת הזו מסוגלת לתפקד ולזכות לכל שבח נוכח משבר הבריאות העולמי עם מגיפת הקורונה, אך מערכת לאומית שכזו חייבת לפעול באורח תקין וראוי ולא רק על מוטיבציה של בעלי התפקידים שבה. כפרה על חוסר פעולה עמוק ויסודי באיחויי וחיבור חלקי החברה השונים ויצירת הזדמנות שווה, כנה ואמיתית לכל האוכלוסיות בה. ישנם עוד מערכות לאומיות שלימות שמתנהלות כגילדה ארגונית, שרק בעלי "צבע עור" מסוים יכנסו בשעריה. וכך ישנם עוד סוגיות רבות בהן המנהיגות הלאומית החדשה חייבת להסתכל למציאות בעיניים ולטפל באופן בו יוכתבו נורמות ראויות לחברה ישראלית טובה יותר, איכותית יותר ובעלת מערכת ערכית משותפת ורחבה יותר.

השבוע מצוין יום השנה ה-21 למבצע הטרור הגדול בהיסטוריה העולמית – אסון התאומים, אירוע ששינה את פני אמריקה מקצה לקצה והשפיע על כל אומות העולם והאנושות. אוסף של קיצוניים שיצרו תוכנית טרור בלתי אנושית מתוך כוונה לשבש סדרי עולם ולגרום להלם ומורא עולמי ובסופו של יום הצליחו במעשה. ליבנו עם האמריקאים, אך כולנו כאנושות חייבים להמשיך ללא חשש מהמלחמה כנגד הטרור העולמי בכל מקום ונקודה, גם עם לעיתים נראה כי המלחמה אבודה. 

ידידיי ורעיי יום הכיפורים הוא יום של חשבון נפש בכל הרמות, אל תחסכו בביקורת עצמית ובבקשה כנה של סליחה, מחילה וכפרה, בעיניי זוהי גדלות נפש ובואו ננסה ביחד להיות אנשים טובים יותר שרואים את הדברים ב"עין טובה", בפירגון, בעידוד ובתשוקה להצלחה של הסובבים אותנו. רגע לפני בו הסתיו תנו לחצבים לפרוח ולאינספור הציפורים לנדוד ולהביא לנו שנה של בשורות טובות אישיות, קבוצתיות ולאומיות יחד עם הבאת גשמי הברכה.

מאחל לכל בית ישראל גמר חתימה טובה