מגיפות – מכת מדינה | אמנון אשל

כבישי ישראל גובים מחיר דמים עצום וכולנו נותרים אדישים נוכח הדיווחים על אובדן החיים בכבישי ישראל. ילדה בת 5 שנהרגה בתאונה בצומת, סבא שנהרג לעיני נכדתו, רוכב אופנוע שנהרג בדרכו בין כרמיאל לשורשים, נער רוכב אופניים שנהרג בחציית כביש ודווחים שהפכו לשגרת חיינו היומית ואדישות כולנו היא כואבת ונוראית. 

מה הסיבות לקטל בכבישי ישראל: תרבות הנהג הישראלי, מצב התשתיות בכבישים, חוסר בתקציבי ממשלה, חינוך לקויי אל מול הסכנות, חוסר משמעת והקפדה על החוקים והתקנות, נהיגה בשיכרות, חוסר סובלנות וסבלנות בכבישים ועוד אופציות רבות אז כאן המקום לומר שהשילוב בין המרכיבים הללו הוא הסיבה למצבנו העגום. על כן האופציה היחידה לטפל במצב היא על ידי לקיחת אחריות על ידי הממשלה והובלת תהליך להורדת התוצאה הנוראית הזו ובמילים אחרות השבת המשילות לכבישי ישראל. לא מדובר בגזירת גורל או במעשה בידי שמיים, מדובר במכלול של מעשים מיידים וארוכי טווח שכל תכליתם לצמצם את כמות ההרוגים והפצועים ובעיקר להוציא את הציבור מהאדישות שאחזה בו נוכח "מכת גורל" זו. מספר ההרוגים מקום המדינה עומד על כ-35,000 בני אדם שזהו נתון מדאיג וכואב ולשם השוואה מספר החללים במלחמות ישראל עומד על כ-25,000 חללים. האם עד היום הוקמה ועדת חקירה לאומית אחת בנושא הכבישים והרוגי תאונות הדרכים? התשובה היא לא! ומאידך הוקמו מספר ועדות חקירה לאומיות בנושא הפקת לקחים ממלחמות, שיצרו אפקט תודעתי חשוב. הבעיה איתנו ו"אוספת" חללים רבים לרבות בדקות אלו ואסור לנו לחשוב ש"יהיה בסדר" או ש"לי זה לא יקרה" ועל כן חובה עלינו להקים ועדת חקירה לאומית אמיתית שתציב בפנינו ובפני מקבלי ההחלטות את שורש הבעיה ובהתאמה יוקצו משאבים לאומיים. הנזק למשק מסתכם במילארדים רבים ונכון יהיה ששעה אחת קודם נתבונן היטב וננסה לאתר את מקורות הבעיה ונטפל בהם ועל ידי כך נגרום לפחות סבל לאומי לנפגעים, למשפחות הנפגעים ולקופת המדינה. אני קורא לשרת התחבורה ולמקבלי ההחלטות לייצר עדיפות לאומית במשאבים, אגב תקציב הרלב"ד קוצץ ביותר מ – 50% בשנתיים האחרונות, להניח את הבעיה באופן שמחייב עיסוק מיידי ויפה שעה אחת קודם.

הקורונה על אף, התחושה שהנה היא מאחורינו נמצאת כאן ומאיימת שוב על כולנו תחת הנחת עבודה שייתכן ויהיה צורך בסגר נוסף. רק לפני מספר חודשים "חגגנו" את הירידה הדרמטית בנתוני התחלואה והנה שוב חוזרים לחיינו ביתר שאת מושגי הקורונה, שבחרנו לשכוח. קבינט הקורונה מתכנס והמומחים ממליצים על גזרות חדשות מה שמוכיח שסף הדאגה האישית והלאומית עולים ומטרידים. זן הדלתא "תוקף" וניראה מהנתונים כי אינו מדלג מעל המחוסנים וכאן המקום להדגיש ברמה האישית – ריחוק, עטיית מסיכה, היגיינה, חיסונים ובדיקות כל אלו יחד מצילים חיים. וברמה הלאומית אין מנוס מהגברת האכיפה, מהנחיות ציבוריות מחמירות ומקבלת המלצות המומחים על מנת להישאר באיזורי הנוחות והשליטה במגיפה. החגים מתקרבים ורוחות ההמלצות לסגר מתחזקות, אז ביחד כדאי לנו לקחת אחריות ולפעול בדרך הנכונה, על מנת לצמצם את אופציית ההסתגרות.

ידידיי ורעיי המגיפות הם חלק מחיינו וכל אחד עוד בטרם יניף אצבע מאשימה למקבלי ההחלטות יעשה את סדר הפעולות הנכון ויקח אחריות אישית בכדי לצמצם נפגעים. מגיפת ההרוגים בכבישי ישראל מחייבת בראש ובראשונה אחריות אישית ובאותה מידה מגיפת הקורונה וכולנו יחד נישא עיניים להחלטות לאומיות שיפחיתו את החללים וההרוגים שנותרים בדרך ובציפיה נמתין להקמת ועדת חקירה לאומית לנפגעי הכבישים.