יקנעם זוכרת את קורבנות השואה

רה"ע: השואה היא פרק מחריד בתולדות העם היהודי ואעפ"י כן הניצולים בנו פה מדינה, צמחו, התפתחו ותרמו תרומה רבה לעיצובה של המדינה והחברה. כל אחד בדרכו ניצח.

בסימן: "עד היהודי האחרון 80 שנה לראשית ההשמדה" התקיימה בהיכל התרבות עצרת יישובית לזיכרון השואה וקורבנותיה.

העצרת נפתחה בדקת דומיה, ולאחריה שרה להקת תיכון אורט אלון/פרס את "רקמה אנושית אחת חיה" של חווה אלברשטיין. תלמידי התיכון שהובילו את הטקס אמרו שאנו מתייחדים עם זכרם של ששת מיליון בני עמנו שנרצחו ונטבחו על קידוש ה' ובמותם ציוו לנו חיים. התלמידים ציינו בדבריהם שהניצולים נשאו ונושאים את מסע הזיכרון ורבים מהם חשים חובה להעביר הלאה את העדויות, והם מהווים את עמוד הזיכרון של הנצחת זכר השואה. בתום דברי התלמידים הללו נאמרה תפילת יזכור.

ראש העיר, סימון אלפסי אמר שמדינת ישראל שקמה על חורבות המלחמה באירופה חיה עד היום בצילה של השואה, וחיה דרך אותם ניצולים ששרדו את התופת. רה"ע הדגיש בדבריו שעלינו מוטל הצו המוסרי להיאבק על הנצחת השואה וזכר קורבנותיה. רב העיר, הרב מיכאל וקנין שליט"א אמר שגם כיום יש כאלו שאינם חפצים בעם ישראל, וכאלו שבתוך ליבם לא אוהבים אותנו. הרב אמר שעברנו שנה קשה עם הקורונה, וכעת אנו זקוקים לאחדות, לבער את השנאה מתוכנו, לומר די לרדיפה אחרי הכבוד המדומה ושיש לעסוק בליכוד העם. 

בתום הדברים הודלקו 6 נרות לזכרם של הנרצחים, הלוחמים והשורדים. רה"ע הדליק את נר התקומה. העצרת הסתיימה בתפילת "אל מלא רחמים" ואמירת קדיש מפיו של החזן, דוד חכם, ובשירת התקווה. העצרת כולה שודרה בדף הפיסבוק של "עיריית יקנעם". 

בתום העצרת התקיים "זיכרון בסלון עירוני" שנערך בזום ובהובלת  יחד יקנעם – מתנ"ס יקנעם ומחלקת הנוער העירונית. במפגש השתתפו 110 בני נוער ומבוגרים ששמעו את סיפורו של ניצול השואה, משה שנוולד בן ה- 96 שהוא גם סבא של תושבת העיר, ענבל מרשיין. משה סיפר את סיפורו כילד בזוועות השואה, ובסיום המפגש הייתה לו בקשה אחת: "אנו השרידים שהיינו שם הולכים ומתמעטים ועוד מעט ולא יוותר איש מבנינו. אנא המשיכו לטפח, לשמר ולהוריש לדורות הבאים את זיכרון ששת המיליונים הקדושים במקביל להמשך פועלכם להמשיך ולהאדיר את ארצנו היקרה – מדינת ישראל". הנוער הבטיח לקיים.

ראש העיר, סימון אלפסי:

"יקנעם זוכרת את השואה וקורבנותיה, ותזכור אותם לעד. מספר השורדים יורד משנה לשנה, והוא עומד כיום על כ- 170 אלף בלבד וככל שחולפות השנים מוטל עלינו הצו המוסרי להיאבק על הנצחת השואה וזכר קורבנותיה.  בכל דור ודור חייב אדם לראות עצמו כאילו הוא יצא מגיא ההריגה והצלמות של אושוויץ בירקנאו, מיידענק, טרבלינקה ושאר מחנות ההשמדה. תודה גדולה לתלמידי קמפוס תיכון אורט לחדשנות ומצוינות ע"ש שמעון פרס  ולצוות על הובלת העצרת".