"גם לא מטלפן…"

יחסי החוץ בין ישראל לארה"ב ידעו ימים של עליות וירידות בין נשיא ארה"ב לראש ממשלת ישראל.

בארבע השנים האחרונות של כהונת טראמפ זכה ביבי לבית חם בבית הלבן ומנהיגי עולם רבים הבינו, שנכון יותר לדבר עם ביבי בכדי להגיע לטראמפ ואכן ביבי ומדינת ישראל זכו לנחת ולהצלחות פורצות דרך בתחומים רבים ובעיקר בתשומת לב חסרת תקדים. הנשיא הנבחר, שנכנס לתפקידו ב-20 לינואר – ביידן מכהן מזה חודש ימים ובאחת החלה תקופה של צינון במערכת שהתפתחה ומבית חם נראה כי מישהו שם החליט לכבות את התנורים ולהוריד את הטמפרטורה למעלות מאוד נמוכות. חודש ימים וביידן טרם מצא את הזמן, הסיבה והנכונות אפילו לניהול שיחת טלפון עם ביבי ואף יותר מכך בתיאום מדיניות החוץ של ביידן לא היתה כל תזכורת למדינת ישראל בפרט ולמזה"ת בכלל. המסר המרכזי מתוך היחס הזה הוא כי וושינגטון אינה מתעניינת, לפחות באופן פומבי, במה שיש לישראל לומר בכלל ובפרט בנושא איראן. מתוך כך מובן שביידן, שמכיר היטב את ביבי, לא משוכנע כי יש לביבי משהו לחדש לו בנושא האיראני או בנושאים שעל הפרק במזה"ת. מהן הסיבות שכך נוהג נשיא ארה"ב כלפי ביבי והאם המסר הוא אישי או לאומי? בין הסיבות האפשרויות: סדר היום הלאומי האמריקאי יותר חשוב ומשמעותי – מגפת הקורונה והכשלים בהתמודדות האמריקאית עם התחלואה, המשבר הכלכלי בארה"ב, משבר הפליטים, נזקי הממשלה הקודם וכו., אופציה נוספת ביידן במדיניות החוץ החליט לשקם את האסטרטגיה מול המעצמות הגדולות – סין ועלייתה הכלכלית צבאית, רוסיה, שיקום ברית נאט"ו ועוד, אפשרות אחרת היא שביידן לא רוצה להיות מעורב בישראל בימים אלו בשל הבחירות הקרבות, בסוגיה האיראנית הוא כבר שמע את ביבי וזוכר לו היטב את אותו נאום בתקופת אובמה, וקיימת גם אפשרות של "גימוד" ביבי מתוך רצון להשפילו באופן אישי. בכל אופן הצלצול טרם הגיע, על אף שבדרגים המקצועיים נעשית עבודה מתחת לפני השטח, וככל שהימים חולפים הסוגיה מעוררת פליאה ואף בלבול באשר למערכת היחסים בין שתי המדינות. בכל מקרה נאום הרמטכ"ל לא סייע לקידום הרמת השפופרת ועוד יותר הציוץ המוזר של דני דנון בו הוא קורא לביידן שהגיעה העת לשיחת טלפון. הימים יגידו באשר לכוונים של הממשל החדש, אך על פניו ברור שימי הזוהר של ביבי עם טראמפ, קושנר ופרידמן לא ישובו עוד. אני משוכנע שהברית בין העמים והמדינות חזקה ואיתנה ובסופו של יום הטלפון יגיע ובכל מקרה אמריקה הגדולה מייחסת חשיבות לישראל הקטנה.

עד שהטלפון יגיע ישראל מצידה לא יכולה להמתין ופועלת באופן מלא כנגד ניסיונות ההתבססות האיראנית בגבולות מדינת ישראל וממשיכה לעסוק בפעולות חשאיות בכדי לפגוע ביכולת האיראנית להגיע לפצצת גרעין וכן פועלת במרחבי סוריה בניסיון לבסס בסיס תקיפה קיימים כנגד מדינת ישראל. בתוך כך בימים האחרונים אנו עדים לרטוריקה מצד נסראללה, שמוכרת מימים רחוקים יחסית, תוך הצהרה ש"המלחמה הבאה תהיה כזו שלא ראיתם" וזאת על רקע המשך התקיפות, המיוחסות לישראל, בסוריה ופגיעה באנשיו של נסראללה. מבחינתו מעגל הדמים עדיין פתוח, ההפרות הישראליות בגבול הלבנון והתקיפות בסוריה מעלות משמעותית את רף הלחץ ומבחינתו הוא נערך לסבב הסלמה. בתוך כך מערכת הביטחון השבוע ערכה תרגיל רב היקף בו שותפים הזרועות הצבאיות בתרחיש ייחוס צפוני בדגש על גזרת הלבנון וזאת תוך כינוס המטה הכללי בצפון על מנת לעמוד מקרוב על הישגי הביצוע המתרחשים. עוצמת הביטויים בין הצדדים עולה קומה, נסראללה מנסה להעיז יותר, צה"ל מבצע פעילויות חשאיות וידועות וכל אלו יחד מעידים כי המצב הוא בהחלט מדאיג ובפעילות ברמה הזו מספיקה טעות טקטית אחת בכדי לייצר סביב אסטרטגי מורכב במעורבות העורף האזרחי. בכל מקרה נסראללה עדיין תחת טראומת 2006 ובעיקר מבין שיש ימים בהם ישראל הרבה יותר מאוחדת ומלוכדת מאשר תפיסת העכביש עליה חשב קודם.

בינתיים בכדי לצנן את האווירה והאוויר הגיע גנרל חורף וצבע לנו את הצפון בצבעים הרבה יותר אופטימיים. השלג כיסה בלבן את הגליל, הגולן וההרים ויצר כסות של אווירת חג נעימה ואולי דווקא הגנרל הזה יוביל את המערכה לכיוונים אחרים ויצנן את האווירה המלחמתית משהו.

ידידיי ורעיי בסוף הוא יטלפן בעיקר בזכות הברית האסטרטגית רבת השנים בין המדינות ואני מאלו שמבינים שסדר העדיפויות האמריקאית יביא את ביידן להיוועצות עם ראש ממשלת ישראל, שלפני ואחרי הבחירות, בינתיים ישראל חייבת להמשיך לעסוק במרץ רב אל מול כל איום אסטרטגי במרחב וכולנו תקווה שגנרל חורף ימשיך למלא אותנו בצבעי הירוק, הלבן והכחול.