על מה מדברים עם בן הזוג? | ענת בן חיים

בתחילת מערכת היחסים נושאי השיחה הם אינסופיים, אבל עם השנים והשגרה, הדברים 

לפעמים משתנים. 

יש זוגות שלא נגמר להם על מה לדבר אף פעם.

אבל מה קורה כשבאמת אין על מה לדבר, וגרוע מזה – פשוט לא רוצים?

"אנחנו מוצאים את עצמנו מדברים כמעט רק על העבודה והילדים"

 "אנחנו מנסים לפעמים למצוא נושאי שיחה אחרים אבל זה מרגיש לי נורא מלאכותי".

"בהתחלה, היינו מדברים  על הכול, במשך שעות."

"אחד הדברים שהכי הדליקו אותי אצלו הייתה העובדה שיכולתי לדבר אתו, ממש לפתוח את 

הלב, כמו עם חברה טובה. הוא הקשיב לי ותמיד ידע להגיד את המילה הנכונה במקום הנכון. 

היום אני מרגישה שנגמרו לנו נושאי השיחה, שלא לדבר על הסבלנות. אנחנו יושבים בערב 

מול הטלוויזיה, מדי פעם מחליפים מילה, אבל לא באמת מדברים ולא באמת מתעניינים".

אז מה באמת עושה את השינוי הזה בשיח הזוגי?

כשזוג מתחיל להכיר יש המון סקרנות ורצון חזק לדעת איך האחר חושב, גם כדי לדעת האם 

הוא מתאים לי. יש הקשבה אמיתית ופירגון, כל אחד מגיע עם כוונות חיוביות. 

סוג ההקשבה הזה יוצר המון פתיחות, זה נעים לדבר לתוך הקשבה כזו. 

חלק גדול מהיכולת לבטא את עצמך תלוי באיכות ההקשבה. והאיכות הזו קיימת אצל זוגות 

בתחילת הדרך, וזה טבעי ומתבקש והגיוני.

נאמר כי ככל שמכירים יותר טוב, אחת הבעיות הגדולות היא שהתגובה של בן הזוג נעשית 

צפויה מראש, ויש תגובות שפשוט לא רוצים לשמוע. 

ביטויים בסגנון 'אוף, את והשטויות שלך', או 'אמרתי לך כבר אלף פעם ש…'. מילים 

שמביעות חוסר כבוד, חוסר פירגון, גורמים לחסימה בהקשבה, ואפשר ממש לראות את זה 

גם דרך שפת הגוף של בן הזוג כמו

שיח תוך צפיה בטלוויזיה, משחק עם הטלפון הנייד, דפדוף  בעיתון, קיפול כביסה ועוד.

כמה פעמים אפשר לדבר על  …?

המצב גם עשוי להסלים כל כך שבכל פעם זה יגמר בריב. 

שיחות עם בן הזוג זה לא כמו שיחה עם חברות או עם חברים לעבודה. 

בשיחה עם בן הזוג שלי ,יש המון מה לסכן , 

יש רמה מאוד גבוהה של מחויבות שהופכת את השיחה לגורלית וקובעת. 

פחדים כמו: הוא לא ירצה להיות איתי, לא ירצה אותי, הוא יעזוב, הוא יכעס וכו'. 

עם אחרים אין כזה סיכון, הדברים הרבה יותר פשוטים. 

בנוסף, אצל זוגות, הרבה מהשיחות כרוכות בקבלת החלטות. הילדים, הבית, המשכנתא וכו'. 

ולפעמים אנחנו תופסים את הפרטנר כמתחרה, כל אחד גורר לכיוון אחר.

בנוסף אם אני צופה התנגדות של הצד השני, אני עשויה לא להיות לגמרי פתוחה וכנה 

בשיחה, ולהימנע מלספר ולדבר על דברים, שוב – כדי להימנע מעימות. 

אנחנו נימנע מללחוץ על הכפתורים שמסוכנים לנו אצל בן הזוג.

וכך יוצא שאנחנו מסתירים זה מזה יותר ויותר, או רבים על כל דבר, עד שמגיעים לידי חוסר 

תקשורת של ממש.

אז מה עושים?

הפתרון היחיד הוא לדבר.

אין דרך אחרת לתקשורת. ולדבר צריך לדעת .

ואין דרך אחרת לתקשר מבלי להקשיב הקשבה אמיתית. ולהקשיב באמת, צריך לדעת.

אחד הכלים שמאפשרים דיבור מיטבי והקשבה נקרא "שיקוף".

אנחנו משקפים לצד השני את מה שאנחנו מבינים ממנו. דהיינו מקשיבים מבלי להתערב,

להתפרץ ולהגיב וכשהצד המדבר מסיים חוזרים כמה שאפשר במילים שלו, על כל מה 

ששמענו. השיקוף מאפשר התעניינות, סקרנות, קבלה, חוסר שיפוט ובעיקר מאפשר 

לצד שדיבר לדעת באמת שהקשיבו לו. 

אבל שיטת השיקוף היא יעילה כשיש פיצוץ או מחלוקת.

מה נעשה כשהשקט נוכח בין שני הצדדים ואין פשוט על מה לדבר או לריב?

כי באמת, כמה כבר אפשר לחדש?

הציפייה שנוכל להמשיך ולרתק זה את זה לאורך שנים ממש כמו בהתחלה היא כמעט לא 

ריאלית. צריך להבין שהפרטנר שלנו לא יכול לספק את כל הצרכים שלנו וזה בסדר גמור.

אם רוצים לפתוח נושאי שיחה נוספים אפשר:

א.להיפגש עם זוגות חברים. כך נרחיב את נושאי השיחה.

אנשים נוספים בחיינו, אינטרקציה חברתית תרחיב את העניין בחיינו.

ב. הקדישו זמן זה לזה כל יום. חייבים פשוט להקדיש זמן לשיחה. זה מלאכותי, 

זה מאולץ בהתחלה , אבל חייבים. רבע שעה לעשות תיאום ציפיות, פשוט לדבר.

ג. כבו את הטלוויזיה למשך חצי שעה, ואחר כך לעבור לשעה ביום. 

בהתחלה מדברים על הילדים, אבל אחרי כמה דקות גם זה נגמר, ועוברים לנושאי שיחה אחרים.

ד. קבעו פגישה. ממש כמו שיש פגישה עם הבוס, כזו שאי אפשר להזיז אלא באישור מולו. 

תקבעו פגישה, רצוי מחוץ לבית. קחו בייביסיטר, ולמי שאין כסף – לארגן סבתא או 

בייביסיטר בלי תשלום.

התכוננו לפגישה. כמו שאתם מתכוננים לפגישה עם הבוס, מכינים נושאי שיחה, אפילו 

כותבים לעצמכם נקודות – ככה גם עם בן הזוג. בהתחלה זה מאולץ, אבל לאט לאט זה 

יזרום. תתענינו בבן/ת הזוג שלכם.

ה. חפשו עיסוק חדש שיהיה של שניכם. צאו לקורס יחד, צאו לטייל על חוף הים וכפפות.

קחו צידנית עם סנדוויצ'ים ושוקו ולכו לשבת בפארק, 

העיקר שתפנו לעצמכם קצת זמן של יחד.

ו. עשו למשל סדר בתמונות. הדפדוף יעלה זיכרונות  והשיחה תזרום, והתמונה הנבחרת 

תזכיר לכם את הדברים שאתם אוהבים אצל בן הזוג, ואת הסיבות להיותכם יחד. 

ז. ולפעמים, אפשר גם לשתוק. לדעת לשתוק זה בחברת זו הוא גם סימן ליחסי תקינים.

 אז אם יש ביניכם שתיקות, אל תילחצו. אין כול דבר פסול בשתיקה.

אבל זה בתנאי שאתם רק שותקים. דברו אל תוותרו. בהצלחה