התמודדות עם האיזון שבין בית ומשפחה לבין עבודה

השבוע, בעודי מתכוננת לקראת פגישה בזום, והילדים ברקע בשיעור בזום, מצאתי עצמי חושבת, עד כמה מוזרה הסיטואציה. כיצד הבית, המשפחה, העבודה ועכשיו גם ביה"ס, מתערבבים יחד תחת קורת גג אחת. מי חשב על תרחיש שכזה לפני כשנה? 

האתגר לתמרן בין העולמות, בית-משפחה-עבודה-פנאי, היה מורכב דיו עוד קודם לתקופת הקורונה, וכיום קיבל זווית נוספת. אתגר העמידה בדרישות השונות של התחומים השונים, מלווה רגשות אשם, תסכול, החמצה ולבסוף גם עייפות ושחיקה. נשמע מוכר?

Empty glasses set in restaurant. Part of interior

מהו איזון שבין עבודה – לבין תחומי החיים האחרים? 

מושג זה ("work-life balance"), מתייחס ליכולת לאזן בין הדרישות השונות של תחומי החיים, באופן המאפשר הגשמה של תפקידי העבודה, מבלי איבוד החיים הפרטיים. ככל שמספר שעות העבודה עולה, כך יורדת שביעות הרצון בנוגע לתחושת האיזון. אחד הפתרונות הוא גמישות במספר שעות העבודה, ושילוב העבודה מרחוק. אלא שמסתבר כי עבודה מרחוק עלולה דווקא לפגוע באיזון, בשל זליגת העבודה לשעות הבית (וודאי בתקופת הקורונה). מה עוד שהנורמות הרווחות בארץ, רואות בעובד מסור ככזה המקדיש שעות עבודה מרובות.

תרבות העבודה המודרנית והאינטנסיבית דורשת ממי ששואפים להתקדם ולהצליח, להעניק משקל רב למחויבותם למקום העבודה, גם כאשר היא באה על חשבון מחויבויות אחרות. כך יוצא, שעל אף הרצון לעשות “גם וגם”, מרבית העובדים/ות במשק נאלצים לבחור, במידה כזו או אחרת, בין הצלחה בשוק העבודה, לבין הקדשת זמן  לילדים, לזוגיות, למשפחה, לחברים ולעצמנו. 

תקופת הקורונה מהווה אתגר/קושי עצום, אך גם הזדמנות, שכן כפתה עבודה מרחוק, והקפיצה את שוק העבודה, כמה שנים קדימה. כשנשוב למשרדים, ניתן יהיה לעבוד באופן "היברידי"- שילוב עבודה במשרד ומרחוק, ולייצר איזונים הנהנים מיתרונות השילוב. על מנת לזכות באיזון המיוחל שמאפשרת הגמישות, נצטרך לשינוי תפיסה – בין היתר מיקוד באיכות כמדד לביצוע ולאו דווקא כמות שעות העבודה. 

העלייה בשחיקה והתחלואה, המשפיעים על מוטיבציית העובד, ההתמדה ורווחיות הארגונים, מדרבנת ארגונים כיום לטפח את רווחת העובד, מאחר ומדובר באינטרס רב-מערכתי. 

רעיונות לשיפור חווית האיזון שבין העבודה – לתחומי החיים :

  • ציפיות ריאליסטיות – הציפייה למלוא האפקטיביות בכל התחומים, מתסכלת. וותרו על אידיאל בלתי אפשרי. 
  • גמישות חשיבתית – חלוקת הזמנים אינה שווה בהכרח. זה בסדר להקדיש לפעמים יותר שעות לעבודה ולעיתים יותר לבית, בהתאם לנסיבות ולדחיפות. 
  • ניהול זמן – הגדרת שעות לעבודה ולבית (בקשיבות מלאה לכל אחד מהם), ימי עבודה מקוצרים או ימי/שעות עבודה מרחוק, תוך תיאום הציפיות עם המעסיק.
  • חלוקה/גיבוי של בן/בת הזוג – בהתאם לצרכי המשפחה ועבודה.

דרכים לצמצום גורמי שחיקה המשפיעים על בריאותינו ועל חווית האיזון :

  • הקדישו זמן לספורט, תזונה, יוגה, מדיטציה, תמיכה חברתית.
  • התנתקו לעיתים – באמצעות קריאת ספר, תחביב, התנדבות. ללא מיילים ונייד. 
  • צאו לחופשות, אל תצברו ואל תוותרו עליהן.
  • שריינו ביומן זמן נטו לפעילות משפחתית. 
  • צרו גבולות והשפיעו על התרבות הארגונית – כשזמינים בלילה באורח קבע נקבעת נורמה. למנהלים שביניכם – הוו דוגמא לאיזון ולמתן לגיטימציה לחיים שמעבר לעבודה. 
  • תיעדוף – מה באמת חשוב/דחוף ומה לא. שימו לב לזוללי זמן.
  • בחרו מקצוע/קריירה/ארגון הגורם לכם סיפוק ואתגר – אחרת, תהיו צפויים לשחיקה מהירה. אולי זה הזמן לחישוב מסלול מחדש.