ה"דוד סם" הנכון לנו!

אמנון אשל

פעם בארבע שנים חוזרת לה החגיגה הדמוקרטית העולמית המרכזית בבחירות לנשיאות ארצות הברית. המנהיג הנבחר במידה רבה הופך להיות מנהיג העולם החופשי הדמוקרטי בעל השפעה מהותית על כל חבלי תבל בכלל ועל שלנו פה בבית בפרט. המנהיג הרפובליקני -נשיא ארה"ב דונלד טראמפ מול המנהיג הדמוקרטי – ג'ו ביידן שהיה סגן נשיא במשך שמונה שנים. באמריקה כמו באמריקה השואו הוא שואו ואף אחד לא יכול לקלקל זאת. על אף שבבחירות הקודמות הוכיח הנשיא טראמפ, שהסקרים לא רלוונטים ובעיקרם מוזמנים והפתיע בתוצאות את הילרי, את אמריקה ואת העולם שוב אלו מנבאים לו תבוסה מול ג'ו "הזקן". האם אלו שוב סקרים מוזמנים אשר מנסים לבסס תודעה לאמריקאי הבוחר ולייצר תמונה שתוביל את הבוחרים לבחור במנצח, שהרי כולנו רוצים להיות בצד המנצח, או שמא אלו סקרים מבוססים שיכניסו את הדמוקרטים לבית הלבן חזרה לאחר ארבע שנים, בשעות הקרובות נדע את התשובות. אותנו כאן מעניין יותר מכל מה טוב לנו כאן בישראל האם מדיניות גלובלית שמובילה קו תקיף כלפי מי שלא מאמין בערכיה של האומה האמריקאית וקביעת עובדות חדות ובלתי מתפשרות תוך דריסה של האסטרטגיה שהובילו קודמיו, שבמשך שנים נזהרו מהם וזאת מוביל טראמפ מול מעצמות בעולם, מדינות וכן גם מול השחקנים המרכזיים בשכונה שלנו. ומול זה קו אותו הובילו הדמוקרטים של פייסנות והתפשרות תוך ניסיון לקדם מהלכים בשיח ובמו"מ תוך זהירות ואמון כמעט עיוור בהסכמים גם כלפי אלו שלא עמדו בהם. הדוגמה הבולטת ביותר מבחינתנו היא שינויי המדיניות כלפי איראן וביטול ההסכם איתם, שעל פי דעתו של טראמפ והמימשל הנוכחי הוא הסכם רע לארה"ב, לאסטרטגיה שלה, לאירופה ובוודאי למדינות המזה"ת ובעיקר רע לישראל, כך גם מול סין, רוסיה ועוד, מול הפייסנות הדמוקרטית והניסיון ל"תרבת" את האיראנים בקרב עמי העולם. דונלד טראמפ מבחינת מדינת ישראל עשה הרבה דברים שמנהיגים אחרים בעיקר דמוקרטים חשבו לעשות, אך כל העת נזהרו וחששו מההשלכות, על אף שחלקם חוקקו בסנאט האמריקאי, שנים קודם, כדוגמת העברת השגרירות לירושלים כמהלך חד צדדי. ישראלים רבים היו רוצים לראות את הנשיא המכהן ממשיך עוד קדנציה בבית הלבן וממשיך להוביל קו של חתירה למו"מ ישיר בין מדינת ישראל למדינות האזור ואנו עדים לגל של הכרה, נורמליזציה והסכמים עם מדינות האיזור. אך בעיניי לא חשוב לנו כישראלים האם דמוקרט או רפובליקני ישב בבית הלבן העיקר שימשיך להיות ה"דוד סם" מאמריקה, שידאג להמשיך לסייע, להעצים ולהבטיח את היתרון היחסי של מדינת ישראל בתחומי הכלכלה, הביטחון והקידמה. אני מאחל למועמדים המובילים הצלחה ומאחל לנו כעם ששם בוושינגטון יהיה לנו נשיא שיקדם את ישראל והכי חשוב באמריקה כמו באמריקה עד שזה לא נגמר זה לא נגמר וכמו שצפינו ההכרעה טרם הושגה על אף סגירת הקלפיות וניראה שכעת כל צד מכין בעיקר את המשפטנים בכדי לטעון לכתר, אך על פניו נראה כי שוב הסוקרים טעו ובגדול.

באותו עניין של גל ההסכמים לנירמול היחסים עם מדינות האיזור בשבועות האחרונים  ניראה כי הסכמי התעופה שנחתמים בימים אלו עם מדינות המפרץ יפתחו יעדי תיירות וכלכלה משמעותיים לנו כישראלים. בתוך אלו בימים האחרונים גורמים רבים מפרסמים לרבות גורמים מדיניים רשמיים על המדינות, שנמצאות גל אחד מאחור, ובדרך להחלטה על נירמול יחסים עם ישראל, בתוכן גם מרוקו על הפרק ובימים האחרונים אף מדברים על טיסות ישירות שיפתחו בקרוב לזו האחרונה. רבים מחבריי טיילו במרוקו ואליה הגיעו דרך מדינה שלישית (צרפת, ספרד, תורכיה) ואצל מרביתם נותר החותם על מדינה מיוחדת עם נופים מרהיבים, אתרי בילוי אטרקטיביים, חופי ים קסומים מדברויות אינסופיים ובעיקר פולקלור מיוחד ותרבות אירוח חמימה ונעימה. כבר שנים שאני באופן אישי סימנתי לי את מרוקו כיעד לטיול הבא וזאת משתי סיבות עיקריות את הראשונה פירטתי והשנייה היא הזדמנות לטיול שורשים לבית הוריי ז"ל ויתר השושלת המשפחתית. זוכר איך בכל יום שישי עת ישבנו לקבל את שבת המלכה בקידוש ובארוחה משפחתית היו הוריי מספרים בערגה על המדינה בה גדלו, העיר בה התחנכו, על הקהילה המפוארת של מארקש, על התרבות הנפלאה, על מערכת היחסים עם השכנים המוסלמים, על הכבוד למלך – חאסן ת'ני (השני) ועל עוד דברים רבים ומיוחדים. הוריי כמו רבים מעולי מרוקו עלו מתוך כמיהה לירושלים ורצון להגשים את חזון העליה והבניה בארץ ישראל.

ידידיי ורעיי לנו חשוב ששם בוושינגטון ימשיך לשבת ה"דוד סם" הנכון שימשיך לקדם את האינטרסים של העם היהודי בעולם בכלל ובארץ ישראל בפרט ובעיקר נשיא שישיג את המשך אסטרטגיית נירמול היחסים עם מדינות האיזור וכולי תקווה שכל אחד מאיתנו יזכה לערוך טיול שורשים שילמד אותו ואת כולנו מהי העוצמה ברב תרבותיות שנבנתה כאן בארץ ציון וירושלים.

"דע מאין באת ולאן אתה הולך"